היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה. אילת פלר יש לך את זכות הדיבור אני בטוח שאת תסלחי לי. הרב יונתן רייס. קודם כול, מזל טוב. נולדה לו בת לפני שלוש שעות והוא חייב ללכת. מזל טוב לפני הכול. זו המתנה של הוועדה ללידת הבת. כולם פה מסכימים בגלל האירוע המשמח. קדימה, בבקשה ואחרי זה רוץ לתת חיבוק לילדה בשם כולנו ולרעיה.
יונתן רייס:
תודה לכולם. אני חושב שאת הצדדים פחות או יותר שומעים. הצורך הוא ברור שצריך חיילים. אני בדיאלוג עם החברה הישראלית הרבה מאוד שנים מתוקף תפקידי. אני חושב שיש קונצנזוס להסדרת מעמד לומדי התורה, מי שבאמת לומד. אני מייצג וזה לא בא הרבה לידי ביטוי את אלה שעושים את זה.
אם מטרת החוק והוועדה היא לייצר סינקים לת...
יונתן רייס:
תוכנית עובדה היא דוגמה. ממשלת ישראל רוצה להקים עוד ישיבות הסדר לחרדים. יש מכינות ותוכנית כמו קודקוד. חסידים שלי מתגייסים מטעם קהילות - - -
משה סולומון:
למה שהם ירצו לבוא לישיבות האלה? למה ירצו לקחת חלק מהישיבות האלה?
חילי טרופר:
יכול להיות שהקהילה החרדית גם צריכה לעשות איזשהו מהלך ולבוא עם תוכנית?
חילי טרופר:
אדוני, שאלתי אם אתה חושב שגם הקהילה החרדית יכולה לבוא עם תוכנית לגיוס?
יונתן רייס:
השנה הכפלתי את מצבת התלמידים. יכולתי לעשות עוד יותר עם חוק ובלי חוק, עם סנקציות ובלי סנקציות, עם הסכמה של רבנים ובלי הסכמה. נכדים של גדולי ישראל לומדים אצלי כי אני מביא פתרון. יש הבנה מלאה שמי שלא לומד צריך פתרון. כאשר אתה מביא את הפתרון הם מגיעים. ממשלת ישראל החליטה - - -
יונתן רייס:
ממשלת ישראל החליטה לפני כמה חודשים שהיא מקימה ישיבות גבול בבקעה. אני כבר כמה חודשים מטרטר את המערכות שיתקדמו. השרה סטרוק עושה כל מה שהיא יכולה. אלוף הפיקוד גורר רגליים. ממשלת ישראל לא - - -
יונתן רייס:
אותי לא מעניין החוק אלא מעניינת אותי תוכנית עבודה.
עוזי דיין:
תקשיבו למה שהוא אומר. הוא בין היחידים שבאמת עושה. קניתי לו 50 דונם אדמה מנסיך ירדני. הוא מבין שצריך לעשות דברים.
יונתן רייס:
עוזי, אתה מעלה עכשיו שאלות משפטיות מתחום אחר.
משה טור פז:
עוזי, אם זה נסיך ניגרי אז זה לא יקרה בזמן הקרוב.
עוזי דיין:
זו אדמה פרטית והיא עברה בטאבו. למה עושים את זה? כי קק"ל לא עושה את זה. הוא עוסק בעקרונות.
משה טור פז:
לכן צריך לסגור את קק"ל. זה מה שאמרנו.
קודם את רמ"י.
יונתן רייס:
אני רוצה להתייחס בנוגע לחוות דעת של היועצת המשפטית שפרסמה ביום שישי. קודם כול, ההסדר החרדי לא הוקם על מנת לעודד שילוב חרדים בתעסוקה. הישיבה הראשונה הוקמה ב-2013 כאשר התיקון לחוק של בנט ולפיד מ-2014 לשילוב תעסוקת חרדי בא שנה אחר כך. אין שום קשר בין שילוב חרדים בתעסוקה לבין ישיבות הסדר חרדיות.
לאורך כ...
משה טור פז:
גור סגרו לצה"ל את הפינה עם מתכנתות אזרחיות שהם כבר לא צריכים היום.
יונתן רייס:
שוויון בסוף הוא נגזרת של כבוד אדם וחירותו. כבוד זה עניין סובייקטיבי. אף אחד לא יכול להכתיב לי מה זה כבוד שלי. זה בסדר שאחד חושב שכבוד הוא כך או אחרת. בזמנו היה בג"ץ על אוטובוסים נפרדים שהיה קדימה גברים ואחורה נשים. הציבור הליברלי בצדק אמר שזה מבזה נשים. זה גורם לכך שהבת שלי קמה בבוקר שעה לפני הזמן ו...
מירב כהן:
זו מדינת ישראל. יש לה כללים. היא של כולם.
מירב כהן:
אתה בעד שנחזור להפרדה באוטובוסים?
יונתן רייס:
זכותי להתווכח על פי תפיסת עולמי מה זה שוויון.
יונתן רייס:
אם פותחים את נושא השוויון אני מצפה שגם חרדי שמגיע לבקו"ם - - - ואני מקווה שנציג אגף התקציב לא יחטוף התקף לב בשידור חי ועשיתי חשבון רק במשרד החינוך ההבדל בתקצוב בגיל 18 שזה עשור הוא כמעט 150,000 שקל הבדל. אם אני רוצה לתת את אותו כלי לשני הצדדים צריך להפקיד רק במשרד החינוך - - -
מירב כהן:
אולי תוציאו את מערכת החינוך ממפלגות.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. אני רוצה לאחל מזל טוב שוב. אני מניח שאתה רץ לראות את המשפחה. אני יכול להמליץ על שני שמות ברוח הוועדה – דבורה או יעל. דמויות רציניות במקרא.
היו"ר בועז ביסמוט:
למה החלפת את השם? היה לך שם כל כך יפה. אני צוחק. בבקשה, גברתי. אחרייך נשמע את מרק אביטבול.
אילת פלר מימון:
אני אילת פלר מימון. ממובילות תנועת אימהות בחזית. אנחנו תנועה של הטווח. אימהות לסדירניקים, למילואימניקים ולאנשי קבע.
אני רוצה לספר לכם במילה על הבוקר שלי היום ביום ראשון ברכבת. זה מדהים. שם זה מתחיל. את רואה את האימהות נפרדות מהחיילים. הם עולים לרכבת. הנעליים שלהם מאובקות. עוד לפני שהתחלנו את השבוע ה...
אילת פלר מימון:
אם הייתי עושה פה סימולציה ואומרת שאנחנו רוצים לקבוע הסדרים שתכליתם להסדיר את מעמדם של הסטודנטים או של הקיבוצניקים והכול תוך הכרה בחשיבות בלימוד באוניברסיטה זה היה איך שהוא מסבר את האוזן או מסתדר לכם. אם היינו מחליפים את המילים תלמידי ישיבה במילה סטודנטים. אני רוצה לדאוג פה לסטודנטים. סטודנטים שלא הצ...
מרק אביטבול:
אני מתנצל על ההתרגשות שיכולה להיות בדבריי. תכננתי לדבר בקול אליאב ובקול של החברים של אליאב אבל מה ששמעתי פה - - - תרשו לי לדבר כאזרח של מדינת ישראל. אני גם מתנצל על השגיאות שלי בעברית.
אני לא משפטן גדול אבל כאשר קוראים לחוק חוק הסדרת מעמד בני ישיבות לא מתכוונים באמת לפתור בעיה מסוימת. שוב, אני לא מש...
אלעזר שטרן:
אני אוסיף שמרק הוא גם אח שכול חוץ מזה שהוא אב שכול. אח שלו היה סמ"פ בגדוד 202 של הצנחנים ואיבד כף רגל. הוא נהרג אחר כך. באחת האזכרות שלו היה גם יוסי כהן והמבין יבין.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה, חבר הכנסת שטרן על הדברים. יעקב הלפרין, בבקשה. אחריו מנדל וגנר, יושב-ראש אגודת הסטודנטים. כל מי שפנה לוועדה יקבל את זכות בדיבור אבל אנא להתחשב בדוברים הבאים כי זמננו מוגבל.
יעקב הלפרין:
כבוד גדול לדבר כאן. קוראים לי יעקב הלפרין ואני תלמיד כיתה י"ב בבית ספר דרכי נעם בפתח תקווה של הציבור הדתי-לאומי. 100% מהבוגרים שלנו מתגייסים לצה"ל. רובם המוחלט לשירות הקרבי.
לצערי, רק במלחמה האחרונה שכלנו חמישה מבוגרי הישיבה. בגלל שמדובר בחינוך פרטי הישיבה מוגדרת על ידי המדינה כחרדית. הישיבה שלי היא...
משה טור פז:
תיקון הרשימה לא נעשה כבר יותר מעשור והוא באחריות שר הביטחון.
מירי פרנקל-שור:
מה שעולה מהדברים הוא שבעצם מדובר על מוסד חינוך חרדי ומתגייסים של המוסד הזה - - -
משה טור פז:
כשישבתי בהנהלת משרד החינוך נדרשו לדבר הזה. הרשימה סגורה על ידי שר הביטחון. במשך הרבה מאוד שנים נכנסו מוסדות שנקרא להם ימינה להר המור לתוך הרשימה מכל מיני סיבות. הם נכנסו לרשימות המחוז החרדי עוד כשהיה אגף. לא מוכנים לשנות את זה מכל מיני סיבות בירוקרטיות והמשמעות שבגיוס חרדים לצה"ל נספרים מוסדות של הצ...
יעקב הלפרין:
על פי סקר שערכו מתוך 1,200 מגויסים "חרדים" 70% מגדירים את עצמם כדתיים לאומים או דתל"שים. כלומר יש רק 360 חיילים חרדים "אמיתיים". מעבר לבעיה המוסרית של משחקים סטטיסטיים שמציגים תמונה כוזבת לציבור הבעיה שלפי החוק החדש אם הציבור החרדי לא יעמוד במכסות הגיוס שלו יחולו אותן הסנקציות על אותו החלק של המגזר ...
יעקב הלפרין:
מתגייסים אבל יש דחיית שירות. הולכים לישיבה גבוהה - - -
ינון אזולאי:
זו דחיית שירות כמו בישיבות הסדר. אתה לא נמצא בתוך זה. זה אותו דבר. זה לא יחול עליכם.
יעקב הלפרין:
עד שיש את הדחייה. כשאנחנו אמורים ללכת לבקו"ם אנחנו הולכים לאיפה שרשום חרדים. אנחנו עושים דחייה ראשונה כחרדים. אם עושים דחיות אחר כך, במסגרת ההסדר אתה מתחייל בשנה השנייה - - -
מירי פרנקל-שור:
בגלל שהוא מוגדר כמוסד חינוך חרדי אז אולי זה כן יחול עליו.
יעקב הלפרין:
כאשר אני הגעתי לבקו"ם לצו ראשון שאלו אותי אם אני מוכן להתגייס רק לחשמונאים או גם לחץ.
לילך חיים אידלברג:
המוסדות הציוניים-דתיים מוגדרים כמוסד מוכר שאינו רשמי ומכאן זה נובע.
משה טור פז:
גם כאשר האגף החרדי במקור היה האגף המוכר שאינו רשמי אז מוסדות מוכר שאינו רשמי בציונות הדתית נרשמו בו בטעות.
יעקב הלפרין:
בנוסף בגלל השימוש החוזר בחוק של לשון על אף האמור בכל דין, כמו שראיתי שכמה אנשים הסבירו את זה, יכולה להימנע אפשרות להצטרף לישיבת הסדר או לישיבה גבוהה ציונית-דתית.
אנחנו יודעים שצה"ל לא מודע לזה שאנחנו לא חרדים. דוגמה לזה היא שבמטרה לעודד גיוס הגיעו אלינו לפני כמה שבועות צוערי קורס מ"כים חרדים. חיכינו...
ינון אזולאי:
חבר הכנסת ביסמוט, שי רצה בעניין הזה לענות לו.
שי טייב:
יש פה חיבור של כמה דברים שלא כולם היו קשורים אחד בשני. אני רק אגיד לגבי העניין של מוסדות פיקוח חרדי. זו הגדרה של המוסדות מול משרד החינוך. זה נעשה כמו שנאמר פה מטעמים של המוסדות. כן יתערבו בתוכנית הלימודים, לא יתערבו בתוכנית הלימודים; כן תקצוב, לא תקצוב.
בפעם האחרונה שקיבלנו – וזה גם מתייחס להערה של ...
שי טייב:
רגע. כיוון שיש כאן דבר מבלבל בעיקרו שלמוסד ציוני קוראים פיקוח חרדי זה כבר משבש את העניינים ואני מציע שיסדירו את זה כדי שלא נצטרך לזכור - - -
משה טור פז:
אפשר לבקש נתונים לוועדה? הוועדה עסקה עם קודמך ועם זה שלצידך בפער בין 1,200 ל-1,800. עסקתם בזה כמה פעמים.
משה טור פז:
האם תוכלו להציג לנו באמת הישיבות הבאות לאור הנתונים שקיבלתם ממשרד החינוך על כמה בוגרי כיתה י"ב מדובר בשנה שהיו מסווגים כחרדים אבל לאור הרשימות שקיבלתם והחידוד של המשנה ליועצת המשפטית מדובר בציונות דתית ולא נספרים מעכשיו.
שי טייב:
אתה צודק. היה פה הרבה שיח בין 1,200 ל-1,800 במשך הרבה שנים. לא הכול יושב על העניין הזה.
שי טייב:
חלק יושב על מוסדות שעדיין לא הוכרו בצו השר וכן הלאה וכן הלאה.
משה טור פז:
על הנקודה הזו של ציונים-דתיים שנספרו כחרדים תוכלו להציג לנו?
יעקב הלפרין:
אני מכיר לפחות 20, 25 בתי ספר שספורים כחרדים והם דתיים-לאומיים.
משה טור פז:
נכון. למי שלא מבין היה פעם אגף מוכר שאינו רשמי במשרד החינוך. הוא ריכז את כל החרדים וקצת מוסדות מהציונות הדתית שהתעקשו בתיכון להיות מוכר שאינו רשמי. כאשר נבנה המחוז החרדי הם עברו כמו שהם למחוז ומאז ב-2013 סופרים אותם כחרדים בטעות. כמו שאמר פה התלמיד נכון הם חלק מהספירה של בוגרי חינוך חרדי. ביקשתי שהו...
אליהו רביבו:
מה יותר פשוט לקבל תצהיר מאותו מלש"ב? מה יותר פשוט? אם אותו מלש"ב לא מגדיר אותו עצמו כחרדי - - -
מירי פרנקל-שור:
בסעיף 26יב אנחנו נגיע להגדרת בוגר מוסד חינוך חרדי והגדרה של מהו מוסד חינוך חרדי. אני מציעה שלא נפתח עכשיו את הדיון אלא כאשר נגיע לסעיף הייעודי אנחנו נצטרך לדייק מאוד כיוון שאחר כך להגדרה יש השלכה לעמידה ביעדים.
דן אילוז:
חשוב שתעשו שיעורי בית עד אז כדי שאנחנו נבין מה המשמעות של ההגדרה על המספר שסופרים היום עוד לפני שהחוק עובר. אנחנו צריכים להבין לפי ההגדרה הזו כמה חרדים יש בצה"ל היום ולפי ההגדרה השנייה.
דן אילוז:
בסדר, תציגו אותם. לא התכוונתי לזלזל חס וחלילה בעבודה שלכם.
יעקב הלפרין:
אם אפשר הערה סוגרת. זה לא משנה כל כך לעניין החוק מה הצבא הגדיר בתוך עצמו אם הוא יודע להתמודד עם התופעה הזו אם בסופו של דבר יש הגדרה בחוק של המוסדות ואז בבית משפט לא יתייחסו להגדרות הפנימיות של הצבא, לדעתי.
אלעזר שטרן:
אולי אפשר להיכנס להגדרות מה זה ישיבה. לפי מה שאני מבין בתוך הסעיף שנדון עליו ואני אומר את זה גם למירי – זה נכון שזה יהיה בהמשך אבל יושב פה נציג של משרד החינוך – כל אחד יכול להקים ישיבה אם לומדים בה כך וכך שעות ואז שר ביטחון יכול להכיר בה. אני לא מכיר מוסדות חינוך אחרים במדינת ישראל שקמים באופן חופשי...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מבטיח לכם שנגיע גם לשם. הבטחתי למנדל וגנר, בבקשה. יושב-ראש אגודת הסטודנטים מכון לב. אחריו שמואל בוימל.
מנדל וגנר:
שלום וברכה. קוראים לי מנדל ונגר. אני יושב-ראש אגודת הסטודנטים של המרכז האקדמי לב ולאחרונה חבר בוועדת היגוי לשילוב חרדים במל"ג.
בפרק מטרה של החוק העלו את הנושא שצריך להוסיף סנקציות על מי שלא מתגייס. המטרה העיקרית היא שצריך להביא כוח אדם לצבא ולהביא חרדים לצבא. אם יעבור חוק בלי תוכנית עבודה חרדים לא י...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך. שמואל בוימל ואחריו ד"ר חנה קטן. חבר'ה להתייחס לסעיף המטרה.
שמואל בוימל:
שלום לכולם. שמי שמואל בוימל. עשיתי למעלה מ-700 ימי מילואים כרב חטיבת אלכסנדרוני. זו חטיבה שעשתה הכי הרבה מילואים. סיימנו באוגוסט קו בסוריה ועכשיו קיבלו עוד סבב. אנחנו יורדים בינואר לעוד סבב בעזה. עד לא מזמן הייתי יועצו של האלוף דוד זיני, ראש השב"כ.
יש לי בן שסיים בגולני לפני שבוע בגדוד 51. הוא עבר א...
חנה קטן:
אני רוצה לומר שהנושא של הסדרת לימוד התורה הוא דבר קריטי וחשוב. התורה חשובה לי ולכל הציבור שלי. אף אחד לא מדבר על גיוס של לומדי תורה. המדינה הטובה שלנו מאפשרת באופן יוצא מן הכלל לעשרות אלפי תלמידים חכמים להמשיך ולעסוק בתורה. דבר שבן גוריון בוודאי לא התכוון אליו. הוא דיבר על 400 בחורים.
מי שלא לומד – ...
חנה קטן:
אני רק רוצה לומר שאותם ילדים הם ילדים שלא לומדים. לכאורה הם הפוטנציאלים להיות לוחמים.
הדבר האחרון הוא לגבי השירות הלאומי ואני רוצה לחזק את זה. שירות לאומי לא פותר את העניין של הלוחמים. אנחנו צריכים מילואימניקים. הם לא עושים מילואים אחר כך. זה מצג שווא. זה סוג של תרומה שהיא חשובה אבל עדיין היא לא עוז...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה על הדברים החשובים, ד"ר חנה קטן. יש מישהו שעוד לא התייחס? אני חושב שכולם התייחסו.
היו"ר בועז ביסמוט:
אותך אני זוכר היטב. בסוף הדיון הקודם אמרתי סיימנו ואת אמרת רגע אחד, מה עם החברה האזרחית?
היו"ר בועז ביסמוט:
הלכתי למראה ואמרתי שהיא צודקת. סליחה שלא פתחתי איתך. מי עוד לא התייחס מהחברה האזרחית. המלש"בים לא התייחסו. בבקשה, גברתי.
נעה מבורך:
אפתח בתודה על הדיון התקין ועל זה שהחברה האזרחית יכולה לדבר בוועדה ולדבר על הסעיפים של החוק.
נעה מבורך:
אני אדבר על סעיף המטרה ואני רוצה להגיד שני דברים. דיברו לפניי על צורכי הביטחון וגברתי יועצת המשפטית אמרה בפעם שעברה שאי אפשר להגיד ביטחון כאשר החוק הוא חוק תיקון ביטחון. הרחבת שורות צה"ל נראית לנו הכרחית - - -
נעה מבורך:
בשבוע שעבר נאמר פה שלא כתוב בתכליות החוק המילה ביטחון ואת אמרת בצדק זה חוק שירות ביטחון ולא צריך לכתוב את המילה פעמיים. אני אומרת שצריך להופיע הפירוש למילה ביטחון.
בזמן הזה שיש אשרור צווי שמונה כמעט כל חודש כי יש הגדלה וצורך אז גם הרחבת שורות צה"ל צריכה להיכנס. זה לא חוק שבא בוואקום במציאות לא קיימת...
מירי פרנקל-שור:
עלתה כאן הערה אולי לכלול בסעיף המטרה צורכי ביטחון. גם חברת הכנסת ניר העלתה וגם היו פה הערות נוספות. אנחנו רשמנו את זה לעצמנו.
מירב כהן:
מה שאני שרציתי להגיד בהקשר הזה, מירי, זה שאולי אפשר להגדיר את זה כהפחתת הנטל על המילואימניקים. ברגע שיש צורך ביטחון גבוה אז הנטל עליהם הוא כבר יותר ואז צריך לפעול בהתאם.
דרור גרנית:
חצי משפט על הדבר הזה. לאור מה שאמרת שהפנית לסעיף 22ב שדיבר על חשיבות לימוד התורה ביחס לישיבות הסדר אז שם נאמר שזה אומנם נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה אבל זה כרוך בסעיף הסמכות. שם הסמכות מסויגת בזה שאם שר הביטחון מצא שקיימים לגבי אותו אדם התנאים לדחיית שירות כמבוקש וראה לנכון לעשות כן בהתאם בצורכי ה...
דרור גרנית:
לא. דווקא בסעיף דחיית זה דווקא לא מופיע. ראי סעיף 26ד.
נעה מבורך:
אני רוצה רק לחדד. ההקלה של הנטל מעלינו זו התוצאה. זו לא המטרה של מדינת ישראל. מבחינתי, גם אחרי 360 יום כולל עכשיו באמצע סבב לא באתי לכאן רק כדי שתורידו את הנטל. נטל זה תוצאה של צורך. הצורך מבחינתנו הוא שיהיה פה ביטחון. אומנם אי אפשר לשים את המילה בחוק אבל שצה"ל יידע להתמודד עם שבע גזרות ושאנחנו כאזר...
בועז פוגודה:
אני נציג המלש"בים. זה אגף שונה לגמרי. ייקח לי דקה.
בועז פוגודה:
זה ייקח לי דקה ואני מודה שאתה נותן לי לדבר בכל זאת. יש שני מלש"בים שלא קשורים לארגון שלי.
היו"ר בועז ביסמוט:
כבר אמרתי את זה? אוי ואבוי. מה שנורא הוא לא שאני חוזר אלא שאני לא זוכר. בבקשה.
בועז פוגודה:
שלום. תודה לכל הדוברים ולכל מי שיושב כאן. אני בא בשם המלש"בים של מדינת ישראל. אני בן 19 מאלון שבות. נתעלם מזה שאני מהציונות הדתית. אני אגע בסעיף המטרה כי אין פה שום התייחסות לצורכי צה"ל.
אני לא צה"ל. עוד כמה חודשים בינואר אני מתגייס ואהיה צה"ל ולא אוכל להתבטא. אני לא מתיימר לייצג מיעוט אלא אני מתיימ...
היו"ר בועז ביסמוט:
לפני שאני עובר לסעיף הבא אני מבין שיש פה עוד שני מלש"בים שלא דיברו? מי עוד לא דיברו מהמלש"בים? בבקשה. שוב, להתמקד בסעיף המטרה. חבר הכנסת, גם אתה רציתי להשלים.
היו"ר בועז ביסמוט:
חברי הכנסת דיברתם ואמרתי שאם זה בנושא עצמו אני לא מגביל בשתי דקות. כל אחד דיבר. אם אתחיל לתת לכל אחד שוב לדבר - - - חברת הכנסת מירב כהן ביקשה להגיד דבר ספציפי וגם חבר הכנסת אלעזר שטרן ואנחנו ממשיכים הלאה.
רון דגן:
צוהריים טובים. קוראים לי רון דגן. אני בא מבית חילוני ממודיעין. אני חניך במכינת בית ישראל. זו מכינה מעורבת פה בירושלים. אני נמצא בשלוחה חדשה שנמצאת בארמון הנציב לזכרם של שני חללים ממלחמת חרבות ברזל. הרבה מהחברים שלי באים מבתים דתיים ואפילו חרדיים.
אני רוצה לספר על סמל ים גלס זכרה לברכה. ים ומשפחתה הת...
שרית טסגל:
צוהריים טובים. אני שרית טסגל בת 18 מבאר שבע. למדתי במדרשת קמה בירוחם ואני נמצאת במכינה קדם צבאי בית ישראל בגילה. אני אתחיל בפסוק שלמדתי מספר במדבר: האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה. אם לא תעשון כן הנה חטאתם לה' ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם.
אני לא רואה עוד דרך לפרש את הפסוקים האלה חוץ מזה שיש לכולם את ...
שרית טסגל:
אני באתי מסביבה שמאמינה בחשיבות של לימוד תורה ובו זמנית גדלתי להאמין בכוח - - -
שרית טסגל:
יש דרך לשלב בין הכול ויש אוכלוסיות רבות שהן דוגמה מושלמת לזה. אם החרדים רוצים לעשות את זה בצורה שונה בשמחה. כולנו נשמח לעזור כדי להפוך את הצבא למקום מתאים יותר גם לחרדים.
אני רואה אתכם במשך שעתיים. נמאס לכולנו. על מה אנחנו דנים. אנחנו במדינה דמוקרטית מאמינים בשוויון וזה לא הגיוני שיש אוכלוסייה שמקבל...
רותם אבידר צאליק:
שלום. צוהריים טובים. חבר הכנסת ביסמוט, אם יורשה לי אתייחס גם לסעיף בקצרה כי חבריי התייחסו - - -
רותם אבידר צאליק:
זה קשור לסעיף. מטרת החוק היא בין היתר להוריד את הנטל. אני רוצה לספר לך שאתמול ספרתי ובשנתיים האחרונות בעלי עשה מעל שנה מתוך השנתיים מילואים. בעיניי זה קשור לסעיף לדבר על הנושא הזה.
אני רוצה להגיד שבשנתיים האלה הוא ויתר על קידום בעבודה. אני איבדתי את מקום העבודה שלי. הילדים שלנו במצב נפשי רעוע.
חבר ה...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני יודע ואנחנו גם מדברים. בלי להסתכל אני מקשיב לך ואני נותן כבוד לכולם פה. בלי הקטנות. זה מיותר לגמרי. בבקשה.
רותם אבידר צאליק:
מבחינת תכלית החוק אז הצורך הביטחוני הוא המהות ולא הורדת הנטל של משרתי המילואים כמו שאמרה נעה מבורך בצדק רב. בסוף הנטל הוא נגזרת.
ביטחון מדינת ישראל צריך להטריד כל אחד ואחד שיושב כאן ואת כל האזרחים בבית ובמדינת ישראל לא משנה מיהם ולא משנה במה הם מאמינים.
אני רוצה למנות כמה דברים שאני ספרתי שוב אתמול ...
רותם אבידר צאליק:
אני חושבת הדבר הקל והמתבקש ביותר הוא כמובן גיוס מכלל המגזרים. אני רוצה להגיד שתי נקודות. אנחנו בארגון שדולת המשרתים מאמינים שיש צורך בשינוי החוק הקיים. חוק שירות ביטחון לא עושה את העבודה שלו בגיוס לא רק מהחברה החרדית אלא בגיוס כללי מכלל החברות והאוכלוסיות ולכן יש כאן צורך בשינוי.
התייחסתי קודם למטרה...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך, רותם, על הדברים. יש שני חברי כנסת שהבטחתי וביקשו להוסיף דברים על הסעיף עצמו למרות שהם דיברו פעמיים, חברת הכנסת כהן וחבר הכנסת שטרן.
מירב כהן:
נפתח פה קודם הדיון על ישיבות ההסדר והתעסוקה אבל אני אשמור את ההערות שלי להמשך. בעניין הזה אני חושבת שהמעמד של מטרת הגיוס לא מספיק מובדלת מהאחרות בנוסח שמובא כרגע. בסוף המטרה היא להשיג עוד חיילים וכאשר משרבבים פנימה עוד מטרות זה מטשטש את המעמד של העניין הזה.
אני גם חושבת שחשוב להכניס את הפחתת הנטל על...
היו"ר בועז ביסמוט:
מאחר שלא התקבלתי להיות דוברו כי לא הגשתי מועמדות אז יהיה לי קצת קשה לענות. אומנם אני מודה שעם אשתי אני מדבר הרבה יותר אבל בתור אחד שמדבר איתו מפעם לפעם ואפילו הרבה אני חייב להגיד שלא ראיתי אותו שהוא הסיר את תמיכתו בחוק. להיפך. יש לי גיבוי. הייתי אומר בלי להסס שאני עובד בתיאום מלא עם ראש הממשלה וכולם...
מירב כהן:
הוא לא נתן סיבה מדוע מסיבת העיתונאים בוטלה.
מירב כהן:
הכנסת תלויה מאוד בממשלה להעביר חקיקה, לצערי.
אלעזר שטרן:
אדוני יושב-הראש, אני אתייחס רק למילים האחרונות שלך ממש. ריגשת אותי כשהצעת לחברתי חברת הכנסת כהן לשאול את ראש הממשלה. אני אגיד למה ריגשתי אותי באמת ומזכיר הממשלה שומע. לפני חמישה שבועות - - -
אלעזר שטרן:
חבר הכנסת ביסמוט, שנייה אחת על הנושא הזה. זה חשוב. אני לא מושך את הזמן. אתה יודע. תגיד לי כאשר אני מדבר לא לעניין.
מאיר כהן:
תגיד, אי אפשר להתרגש בוועדה זו?
אלעזר שטרן:
שמעתי שיושב-הראש הכנסת בסוף השבוע הגיש בקשה בגלל שהשרים לא מופיעים בוועדות או בכנסת כפי שהם מתבקשים.
אני שאלתי אותך לפני חמישה שבועות כאן בגלל שרציתי לשאול את ראש הממשלה את השאלה שחברת הכנסת כהן הציעה לשאול ואתה אמרת שראש הממשלה יבוא בשבוע הקרוב ושאתה בסוף התיאומים איתו. חיכיתי במתח שראש הממשלה ואני...
אלעזר שטרן:
אני אגיד לך בדיוק. אמרת שאתם בתיאומים אחרונים ובשבוע הקרוב - - -
אלעזר שטרן:
שואלים אותי למה אתה תמיד צריך להגיד את האמת. אימא שלי לפני שנפטרה אמרה לאחד הרופאים שטיפלו בה שאני לימדתי את הילדים שלי תמיד להגיד את האמת כדי שתמיד יזכרו לאן לחזור. זהו. אני יודע מה אמרתי ומה היה.
אלעזר שטרן:
נלך עכשיו לסעיף המטרה. בסעיף המטרה אני דיברתי והאצת בי אז ברשותך אני מבקש להוסיף על זה מה שלא הצלחתי להוסיף.
אלעזר שטרן:
בפרק ג'1 כתוב ששילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים הוא מטרת החוק. אני אקריא רק ארבע פעמים שהממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבות. על תלמידי הישיבות יש קו ונשארו רק בוגרי מוסדות החינוך החרדיים. זה 26יג(א).
ב-26יח(א) כתוב בתום כל שנת גיוס, על מספר המתגייסים לשירות ...
אלעזר שטרן:
ניכנס גם להגדרה מה זה חרדי. כאשר שמים פס על תלמידי ישיבות שכתובים בסמיכות למונח בוגרי מוסדות חרדים האם אתם שמתם - - - מה היה קורה אם הייתם משאירים את המונח הזה? אני שואל את עצמי כמו שכל שאחד ישאל את עצמו למה הייתם צריכים למחוק את זה. יכול להיות שאולי במסמך של הצעת החוק של חבר הכנסת יולי אדלשטיין היה...
אלעזר שטרן:
אני אלמד אותך. דרך אגב, נטע העוזרת שלי עשתה את זה ולא אני. היא רק אמרה לי שסוף-סוף היא הצליחה. אני אומר לכם את האמת. חבר הכנסת ביסמוט, אתה יכול להסביר את זה? זה לא קשור - - -
מאיר פרוש:
לא הכרתי את נוסח החוק עד שהוא הונח כאן על השולחן ביום חמישי ביום שבעבר אבל מהשאלה של חבר הכנסת שטרן אני מבין שהרעיון אומר שאם מישהו עוזב את הישיבה והולך להתגייס הוא לא בהגדרה של תלמיד ישיבה. הוא היה תלמיד ישיבה ועכשיו הוא הולך להתגייס והוא לא תלמיד ישיבה בהגדרה כרגע. הוא הולך להתגייס ולכן מחקו את המ...
אלעזר שטרן:
לא לחינם שאלתי את חבר הכנסת ביסמוט ולא את חבר הכנסת פרוש.
מאיר פרוש:
קודם הייתה שאלה בסעיף של המטרה עם המשפט והכול. כשקראתי את זה לתומי קראתי כך מאחר שהמטרה היא להביא את תלמידי ישיבות להתגייס כמו שכתוב אז המטרה של הפרק הזה לצמצם את אי השוויון. מה זאת אומרת לצמצם את אי השוויון? כיום יש אי-שוויון ורוצים לצמצם את אי השוויון הזה. רוצים לקחת תלמידי ישיבה שיבואו לצבא וכך ג...
מאיר כהן:
אני חייב לציין את ההתרככות בעמדתו של חבר הכנסת פרוש שלפני שבוע אמר שצריך לקרוע והיום הוא מוכן לדון. תודה רבה, אדוני.
מאיר פרוש:
זה חוק שרק מבקשים להתגייס כאשר יודעים שיש דרוזים דתיים שלא מתגייסים.
משה טור פז:
הדרוזים מתגייסים הכי הרבה, חבר הכנסת פרוש.
מאיר פרוש:
לכן אמרתי שאת החוק הזה צריך לקרוע.
מאיר כהן:
הבנו שמבחינתך החוק הזה הוא לשחרר את המעט שמתגייס.
מאיר פרוש:
אם אנחנו רוצים שוויון אז יכול להיות שעלה חוק שחלק אתה פוטר אותם כי הם דתיים דרוזים וחלק אתה לא.
מירב כהן:
מה עם הדת הבהאית בחיפה? מה קורה איתם? אולי גם הם צריכים להתגייס. במה אתם נאחזים? אתם יהודים שחיים במדינת ישראל. במה אתה נאחזים?
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה. נתייחס לדברים שנאמרו. אנחנו אחרי זה נעבור לסעיף הבא. יהיה פה דובר אחד שהתייחס לזה מסיבות אישיות. הישיבה תהיה קצרה יותר כי אני חייב לעזוב.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא להפריע לי. לאחר מכן נעבור לסעיף הבא. הרב יהיה ראשון כי הבטחנו לו ואנחנו נסגור את הדיון הזה מסיבות אישיות. בבקשה.
מירי פרנקל-שור:
בתשובה לשאלתו של חבר הכנסת אדלשטיין לגבי ההבדל בין סעיפי המטרה ולגבי רכיבים שהיו בסעיף המטרה בנוסח מתווה אדלשטיין שעלו כאן גם על ידי דוברים נוספים כגון צמצום אי השוויון ונטל השירות הצבאי, הרחבת היקף המתגייסים מקרב תלמידי הישיבות, סוגיית השירות הלאומי-אזרחי, צורכי הביטחון, מילואים, האם הסדרת מעמד בני...
יולי יואל אדלשטיין:
גברתי היועצת המשפטית, מה שאני שאלתי אני זוכר טוב מאוד. אני אמרתי שבשינויים המוצעים תמיד יש איזשהו מסר. אתן לכם דוגמה. ב-26 המקורי המכונה חוק גנץ מטרתו של פרק זה לצמצם את אי-שוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי-אזרחי ולקדם את השתלבותם בשוק התעסוקה ואת תרומתם ...
יעקב אשר:
את הפערים רואים במה שכתוב בשחור ומה שכתוב בצבע אדום.
יעקב אשר:
יש הרבה מסמכי עבודה של הרבה חברי כנסת שכתבו דברים חזקים ממך והורידו את זה.
יעקב אשר:
לא היה מסמך שהוצג באופן רשמי כעמדת ועדה. זה המסמך. שחור מול אדום.
אלעזר שטרן:
אותן שאלות נשאלות גם על הנוסח שכתוב ומחוק.
יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת אשר, באוניברסיטה לימדו אותי שאומרים אם אתה כועס סימן שאתה לא צודק.
יעקב אשר:
אני לא כועס, יש לי קול גבוה. אתה יודע את זה.
ינון אזולאי:
אני רוצה להגיד משהו אחד. הצעת החוק שעליה מדבר ידידי, חבר הכנסת אדלשטיין היא הצעת שהוא לא שם אותה על שולחן הוועדה ולכן זה כמו שהצעת חוק שאני ינון אזולאי אגיש עכשיו. אף אחד לא חייב להתייחס לזה. זה בסדר שכל חבר כנסת יש לו פה זכות לקום ולהגיד הכול. אם אני אבוא מהמקום שלי ואגיד שאני חושב שכך צריך להיות א...
מירב כהן:
חבר הכנסת אדלשטיין היה יושב-ראש הוועדה. למה אתה מקטין את זה?
ינון אזולאי:
בוודאי שאני לא מקטין את חבר הכנסת אדלשטיין כיושב-ראש הוועדה בעבר.
מירב כהן:
העיפו אותו כי רציתם השתמטות. זה הכול.
יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו נבחרי ציבור ואנשי ציבור - - - מתוך כבוד. אילו הדברים היו כל כך פשוטים כמו שאתה מציג אז בסדר גמור. תעבור על קטעי תקשורת ותראה שאותה הצעה שלא קיימת ואף אחד לא מכיר כל שני וחמישי וכל שעה שנייה וחמישית עולה בכל הראיונות ואומרים שזו אותה הצעה - - -
יעקב אשר:
חבר הכנסת אדלשטיין, אתה יודע מה אומרים עלינו בראיונות?
ינון אזולאי:
אני מדבר כינון אזולאי. אני לא חושב שאמרתי פעם שזו אותה הצעה. אני יכול להיכנס לאותה הצעה ולבדוק אם זה היה או לא היה, אם היא שונה או לא שונה. אתה יודע שהיא שונה ממה שאתה הגשת. זה בסדר. אני לא נכנס לשם. כאשר אני מדבר, אני מדבר על החוק הזה שהונח בוועדה. זו זכותך המלאה כיושב-ראש הוועדה לשעבר. כל אחד יכול...
יוסי פוקס:
אני מכבד את חברי ואת שכני, חבר הכנסת אדלשטיין באהבה. אני אומר דבר פשוט ואפשר לבדוק אותי. אני לא יודע בכלל מה כתוב במה שחבר הכנסת אדלשטיין פרסם לאחר שהועבר מתפקידו.
יוסי פוקס:
תן לי לסיים. אתה קוטע אותי באמצע דבריי.
יוסי פוקס:
חבר הכנסת אדלשטיין, אני מציע לך להוציא את תמלול של הריאיון שאני משווה את הצעת החוק שבפנינו לסיכומים של ליל איראן ואני לא מסתיר אותם. נכחו שם עשרה אנשים. אלה שינויים מינוריים ובחלק מהדברים יש החמורות. אני לא מציע שתפתח פה כי היו עשרה אנשים נוכחים. צריך זכוכית מגדלת כדי להבין. הפער נוצר בין מה שסוכם ב...
יולי יואל אדלשטיין:
הבעיה שבחוק יש 38 עמודים והיו הסכמות על חמישה סעיפים. זה בעייתי מאוד מה שאתה אומר.
אלעזר שטרן:
אני התייחסתי לחוק עצמו ולא להצעת החוק של מישהו אחר. שאלתי על הנוסח עצמו. כמו שחבר הכנסת אשר אמר תתייחסו לעקוב אחרי שינויים ולנוסח שכתוב וזה מה שעשיתי. לכן אני מבקש תשובות על סעיף המטרה ועל השם.
אלעזר שטרן:
אני אתן דוגמה. בנוסח החוק שאני שאלתי עליו - - -
אלעזר שטרן:
שאלתי לגבי השם של סעיף ג'1. יש הבדלי ניסוחים ששם כתוב תלמידי ישיבות וגם בתוך הנוסח של מה שהונח על שולחן הוועדה הביטויים של תלמידי הישיבות מחוקים בקו אדום.
אלעזר שטרן:
בסעיף ג'1 מעל סעיף המטרה. מעל סעיף המטרה כתוב פרק ג'1 שילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים ואז סימן א', מטרה והגדרות. זה כפוף לזה. איך זה יכול להיות? אני שאלתי פעם ואמרתם לי שאני לא יכול להתייחס למה שכתוב מעל, מעל, מעל. הבנתי שאני לא יכול להתייחס כאשר כתוב חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (...
מירי פרנקל-שור:
מה שאמרנו שבסופו של דבר כאשר החוק יונח לקריאה שנייה ושלישית אז הסוגריים האלה לא יהיו.
אלעזר שטרן:
נכון. את זה קיבלתי. את זה הבנתי. עכשיו אני לא הולך לסוגריים.
אלעזר שטרן:
זה יכול להיות דבר טכני עד שבתוך חוק מחוק כל המונח שכתוב בסעיף "הטכני".
אלעזר שטרן:
הוא לא סעיף טכני אלא הוא סעיף שאומר על מה התכנסנו. זה לא סעיף טכני.
מירי פרנקל-שור:
ההסדר עצמו הוא על מה התכנסו. הכותרת של סעיף פרק ג'1 היא לא כל כך מהותית. אפשר יהיה להתייחס בהמשך.
אלעזר שטרן:
למה היא מהותית? עובדים עלינו בעיניים. יש מבחנים של האדם ברחוב. תשאל את האדם ברחוב על מה התכנסנו כאן. האם האדם ברחוב כולל מצבעי הליכוד והבית היהודי יגיד שהתכנסו לדון בגיוס בוגרי מוסדות חרדיים או התכנסנו כאן לדון בגיוס תלמידי ישיבות. כאשר שזה מחוק אי אפשר להגיד שזה לא משנה עכשיו. הם התעקשו למחוק את המ...
ינון אזולאי:
אני אמרתי שכולם אומרים גיוס חרדים. שאלת אם תשאל את האדם ברחוב והוא יגיד גיוס חרדים. פה כל מי שמדבר מדבר על גיוס חרדים. זה מה שאמרתי.
אלעזר שטרן:
אני אמרתי אחרת ואני מניח שתיכף אקבל על זה תשובה. מכיוון שהזזתם את חבר הכנסת יולי אדלשטיין ואת ההצעה שלו שהיא לא הצעת חוק והיא לא כתובה אז רק רציתי לומר שעל הצעות החוק הכתובות הוספתם לצד צמצום אי-שוויון בשירות אזרחי-ביטחוני שלא היה שם. איך צמצום אי-שוויון הולך עם מה שיש בתוך אותו סעיף?
אלעזר שטרן:
שנייה. יש אי השוויון ואין חירוף נפש. הדיון הוא כל הזמן על זה שאין חירוף נפש. חבר הכנסת ביסמוט, משפט אחרון.
אלעזר שטרן:
הדבר הכי צועק באי-שוויון הוא לא אם שירת 21 חודשים או 23 חודשים. העניין הוא חירוף הנפש. איך הוא ישן ואיך אני ישן. אם הוא יכול לשלם בדם או אם הוא לא יכול לשלם בדם. אתם מגדילים ולא מקטינים בתוך אותו סעיף שהוספתם. הבטחתי משפט אחד.
מירי פרנקל-שור:
לגבי כל מחיקה ומחיקה בכל סעיף וסעיף תהיה התייחסות בהמשך.
אלעזר שטרן:
לגבי סעיף המטרה? הסתירות בתוך סעיף המטרה שהוספתם?
אלעזר שטרן:
אני הבנתי ממה שיושב-הראש אמר קודם שהמילה והכול תשתנה או תמחק בהמשך אבל מה שאני שואל הוא בתוך סעיף המטרה. כתוב צמצום אי השוויון ואתם הוספתם שירות אזרחי-ביטחוני. האם זה תרתי דסתרי? האם זה לא אוקסימורון?
יוסי פוקס:
התשובה היא לא. שירות ביטחוני הוא כולל גם שב"כ, מוסד וכולי. זה לא ביטחון המדינה?
אלעזר שטרן:
גם היום יש חיילים וחיילות שמשרתים שם. הם באו לבקו"ם והם לקחו בחשבון שיכולים לשבץ בגבעתי או בהנדסה קרבית - - - סליחה, יוסי, אני עונה לך.
אלעזר שטרן:
הם באו לבקו"ם והם לקחו בחשבון מכוח חוק שירות הביטחון האמיתי משנת 1986 שיכולים לשבץ אותם למקומות שבהם הם אולי יכולים לא לחזור הביתה כמו שפגשנו קודם כאן בתוך הוועדה.
מירי פרנקל-שור:
בעמוד 2 יש הגדרה של חוק שירות לאומי-אזרחי. נוספה הגדרה של שירות אזרחי-ביטחוני. הסעיף המהותי הוא סעיף 26ב בעמוד 5 להצעת החוק. הצעתי ליושב-הראש הוועדה לקיים דיון בנושא השירות האזרחי-ביטחוני. נקיים דיון ואנחנו נגיד - - -
אלעזר שטרן:
מירי, אנחנו נגיע לזה. אני לא שאלתי על זה. ביקש יושב-הראש להתמקד בסעיף המטרה. אני מסכים שנגיע לשירות הביטחוני-אזרחי ונדון בזה. אני שואל עכשיו האם בתוך סעיף המטרה יש סוג של אוקסימורון. מה שאנחנו אומרים - - -
אלעזר שטרן:
יכול להיות שאני כותב צמצום אי-שוויון ואני מגדיל אותו?
מירי פרנקל-שור:
לאורך כל הדרך אני אומרת שכאשר אנחנו נדון בסעיפים אנחנו תמיד נצטרך לחזור להלימה בין הסעיף המהותי לסעיף המטרה. אנחנו נדון בסעיף של השירות האזרחי-ביטחוני ואנחנו גם נדבר על הלימה לסעיף המטרה. אחרי שנבין האם השירות אזרחי-ביטחוני למרות שהוא צומצם הולם או לא הולם והוועדה תחליט.
אלעזר שטרן:
ואז תגידי לי שמה אתה רוצה. זה כתוב בסעיף המטרה.
יולי יואל אדלשטיין:
מה שאומרת היועצת המשפטית - - - ואני דרך אגב זוכר שביקשתי אותו עקרון שסעיף המטרה הוא הנגזרת מכל החוק.
יולי יואל אדלשטיין:
אבל מה שאת אמרת זה דבר חשוב. אם נגיע בוועדה לכלל מסקנה ששירות אזרחי-ביטחוני לא עונה לצרכים של צה"ל ולא עונה לצורכי החוק אז נחזור לסעיף המטרה ונוציא את הדברים האלה מסעיף המטרה. יושב-הראש, הבנתי נכון?
יולי יואל אדלשטיין:
לא זכור שאמרת את זה אבל זו הערה חשובה מאוד כי היא נותנת תקווה שדברים מיותרים - - -
איילת לוי נחום:
הסעיף הבא הוא סעיף 26ג הגדרות. אני אקריא את ההגדרה שמחוקה כי עליה יתקיים הדיון. ההגדרה נוגעת למה היא הכשרה תעסוקתית מיועדת. בנוסח שמונח לפניכם מוצע למחוק את ההגדרה הזו.
ההגדרה הזו מחוקה בנוסח הצעת החוק. היא קשורה לסעיף 26ה תנאים לדחיית שירות של תלמיד ישיבה שנמצא בעמוד 3 שמפרט את כל התנאים לדחיית שיר...
אליהו רביבו:
למה? הקשבנו לעמדת האוצר בסוגייה הזו? למה גם נשוי וגם 22? אם הוא נשוי והוא לפני 22 יש לך - - -
מירי פרנקל-שור:
אנחנו מקשרים את ההכשרה התעסוקתית כי יש לכך התייחסות בעמוד 3 להצעת החוק בסעיף 26ה. איילת מסבירה כרגע מה נמחק ומקשרת את הדברים.
איילת לוי נחום:
אני רק אומרת שהסעיפים האלה נמחקו מהצעת החוק. גם ההגדרה להכשרה תעסוקתית מיועדת וגם האפשרות לקבל הכשרה תעסוקתית מיועדת נמחקו מהצעת החוק. הסיבה לכך ומירי בטח תרחיב היא שכל הסעיפים האלה היו קשורים בקשר ישיר לתכלית התעסוקתית שהייתה חלק ממטרות החוק. מאחר שהתכלית הזו נמחקה גם מסעיף המטרה כמוצע בהצעת החוק ה...
מירי פרנקל-שור:
כיוון שאנחנו עומדים לסיים את הדיון עוד כמה דקות אני אציין ששלחנו סקירה שמפרטת את ההכשרה התעסוקתית המיועדת, מה היה בטיוטת הצעת החוק ומה היה בפרק ג'1 שבוטל. אתם יכולים לקרוא את הסקירה.
מירי פרנקל-שור:
כמו שאיילת הסבירה הוא קשר לתכלית התעסוקתית והוצע למחוק את התכלית התעסוקתית.
מאיר פרוש:
למרות שהוא היה חשוב לפני כמה שנים עכשיו הוא יצא.
מירי פרנקל-שור:
היה חשוב אבל דברים השתנו לפני כמה שנים. אנחנו היום במצב ביטחוני אחר עם צרכים אחרים. הדברים ברורים ומובנים מאליהם.
אנחנו קיבלנו בעקבות הצעת יושב-הראש הוועדה שלא לכלול את הכשרה התעסוקתית בתכלית מכתב מאיגוד ישיבות ההסדר החרדיות ואני מציעה לפתוח את הדיון לנושא הזה. אם אנחנו הולכים כמו שציינתי בסקירה לעג...
כרמי גרוס:
תודה. רציתי להגיד דבר אחר. זהו הדיון השני שאני נמצא. צריכים הסדר לביטול תורה של אלו שנמצאים בדיון. דבר אחד חשוב. ברור שהמדינה צריכה להגיע לסידור. דנים על העניין של החרדים בצבא זמן רב מאוד בכל רעיונות ובכל דברים ומחשבות. אני יודע דבר אחר. יש משהו שכן עובד היום ואלה ישיבות הסדר חרדיות.
מצאנו את הדרך ה...
רמי ליבר:
אני אבקש להוסיף כמה מילים. שמי רמי ליבר. יחד עם הרב כרמי הקמנו את ישיבת ההסדר החרדית הראשונה. בינתיים הקמנו עוד ישיבות גם בתוך מכון לב בירושלים ולאחרונה ישיבה קרבית.
בשנה האחרונה הקמתי את איגוד ישיבות ההסדר החרדיות ושימשתי כמנכ"ל שלו עד לאחרונה. הוא ארגון יציג של 14 ישיבות כמו שנאמר פה. יש פה 12 ישי...
אליהו רביבו:
יש לכם הערכה כמה מהתלמידים שנמצאים אצלכם לא היו מתגייסים לצה"ל וכמה מהם מסיימים שירות?
רמי ליבר:
50% מגיעים אלינו מישיבות תיכוניות חרדיות ו-50% מישיבות קטנות. אני משוכנע שכל 50% מהישיבות הקטנות לא היו מגיעים לצה"ל בהגדרה. עד היום חלק גדול מבוגרי הישיבות התיכוניות החרדיות הולכים לישיבות גבוהות חרדיות רגילות כמו איתרי, חברון וכאלה והם מהתלמידים הבולטים ביותר שם. אני מניח שגם אחוז מסוים מגיעים אלו...
אליהו רביבו:
אם אפשר שני נתונים מספריים לשאלות ששאלתי אותך.
רמי ליבר:
כל מי שרגלו דורכת בישיבת הסדר חרדי חותם על טופס הצטרפות של משרד הביטחון שיושבים פה נציגים שלו. גם אם הוא לא מסיים את הלימודים הטכנולוגיים האקדמיים או אפילו ההכנה לקרבי הוא מתגייס לצבא הרגיל. 100% גיוס.
רמי ליבר:
אנחנו לא נכנסים לישיבות ומוציאים משם תלמידים מהסטנדר. אנחנו לא פועלים בצורה הזו. בהתחלה זה היה מפה לאוזן. הפניות אלינו היום הן הרבה מעבר ליכולת שלנו לקלוט. אנחנו שוברים את הראש איך נוכל לטפל בגל הגיוס הבא שלנו בשנה הבאה.
גם כמנכ"ל של עמותה שהקימה כמה ישיבות הסדר חרדית יש לי פניות לפחות מארבעה, חמישה...
ינון אזולאי:
מירי, שאלה. ישיבות ההסדר החרדיות נמצאות ביעדים?
יולי יואל אדלשטיין:
לא הייתה שום דעה אחרת. תמיד ישיבות הסדר חרדיות היו ביעדים. אני גם אמרתי את זה בישיבות הוועדה.
רמי ליבר:
אנחנו מבקשים שהאיגוד יוכר בתוך החוק החדש ושלא תהיה פגיעה במסלול הטכנולוגיות. כל המקצועות הטכנולוגיים שלומדים בכל הישיבות שלנו בכל הארץ מותאמים עם אכ"א והמקצועות הנדרשים בצה"ל. אי הכרה במסלול הטכנולוגי הוא פגיעה בנו.
כרמי גרוס:
בישיבות ההסדר הטכנולוגיות וגם הקרביות לא לומדים 45 שעות תורה אלא לומדים 30 שעות. צריך להכיר את זה ולדעת. יש הבדל. זה מודל שעובד וגישר את עולם הצבא לעולם החרדי.
אליהו רביבו:
מעניין מאוד מה שאתה אומר. יש זרמים שלא שולחים אליכם?
רמי ליבר:
מי שייכנס אלינו לישיבה יראה מכל הזרמים גם ספרדים, גם חסידים וגם ליטאים. אנחנו לא בודקים בציציות מאיזה מקור אתה מגיע אלינו. יש לנו את כל הזרמים בישיבות. יש כמובן זרמים קיצוניים שלא מגיעים אלינו וכנראה גם לא יגיעו אלינו לעולם אבל הכול פתוח אצלנו.
קובי בליטשטיין:
כמו שרמי אמר יש היום 12 ישיבות הסדר חרדיות. שלוש נמצאות בהקמה ושתיים מהן הולכות להיות ישיבות קרביות. מתחילת הקמתן הייתה בהן גם הכשרה מקצועית-טכנולוגית. הכוונה הייתה שכאשר הם יגיעו לצה"ל הם יכנסו ליחידות הטכנולוגיות. זה מבורך וחשוב מאוד. כל הדבר הזה כפוף לנושא ההסדר בסעיף 22 לחוק. זה קשור לנושא של יש...
קובי בליטשטיין:
לא קיים היום איגוד הסדר ישיבות חרדיות. קיים היום איגוד ישיבות ההסדר כאשר הכוונה היא לדתי-לאומי הציוני. גם כבוד הרב כרמי, גם רמי וגם יונתן שהיה פה היו אצלי בכמה ישיבות. אנחנו ביקשנו שהם בתוכם יגידו שהם רוצים להקים איגוד. זה לקח קצת זמן.
ביום ראשון שעבר קיבלתי מכתב חתום על ידי כל אותם ראשי ישיבות שרוצ...
אליהו רביבו:
קובי, מה משרד הביטחון מתכוון לעשות בשביל להעצים את המסגרות האלה?
קובי בליטשטיין:
משרד הביטחון נקט בצעדים תקציביים לנושא הזה עוד לפני שהוקם האיגוד. מדי שנה אנחנו דנים בזה מחדש והכוונה בסופו של דבר - - -
אליהו רביבו:
עכשיו יושבים על תקציב. האם הם נכללים כחלק - - -